1אין זה כי אם בית אלקים פרש״י אמר ר׳ אליעזר בשם ר׳ יוסי בן זימרא הסולם היה עומד בבאר שבע וכו׳ שהרי כשנסע מבאר שבע שהוא בארץ ישראל ירדו מלאכי א״י וליווהו עד קצה גבול א״י ומשם עלו ושם ירדו מלאכי חוצה לארץ ללוותו בחוצה לארץ. לפיכך צ״ל כי הסולם היה מתהפך לכל רוח. נמצא סולם שרגליו בבאר שבע וראשו מגיע בבית אל היא לוז. אמצע שפועו כנגד ירושלים. ושם בירושלים מוצב עמוד שעליו מתהפך הסולם. ומוצב קאי אעמוד שעליו מתהפך הסולם שתרגומו נעוץ בארעא. וזהו דמות תבניתו. אין זה כי אם בית אלקים פרש״י ומהיכן למדו רז״ל לומר כן כלומר אחר שרבותינו פי׳ על פסוק זה צדיק בא לבית מלוני שמשמע שלן בירושלים שוב חזרו ופירשו יעקב קראו בית אל וזו היא לוז ולא ירושלים - אם כן דברים אלו סותרים את אלו לפיכך אני אומר שנעקר הר המוריה ובא לכאן עד בית אל וזו היא קפיצת הארץ וכו׳ כך פרש״י. ומה שעקם יעקב את דרכו שהרי כל מי שרוצה ללכת דרך ישר מבאר שבע לחרן הוא הולך ממערב למזרח שכן חרן למזרח של ארץ ישראל כדכתיב ארם מקדם ופלשתים מאחור וחרן וארם אחד הם כדאמרינן לעיל, והוא הלך מבאר שבע לחרן דרך הר המוריה לבית אל דהיינו מדרום לצפון עד בית אל כשטת פרש״י, אלא י״ל הוא הדרך שבא בו אברהם זקנו כשיצא מאור כשדים והלך לו לחרן ומחרן לבאר שבע ובכמה מקומות, שבאותו הדרך נתיישבו שם אברהם ויצחק כמו שמצינו בפרשיות של מעלה, והיו רגילין באותו הדרך ומכירין בו לפיכך הלך בו יעקב. ומה שפרש״י אפשר עברתי במקום שהתפללו אבותי וכו', לא על הר המוריה אמר כן שהרי בהר המוריה התפלל כמה פעמים וכמו שאמרו רבותינו אין אדם יודע לשער כמה נסוכים נסך יעקב אבינו בהר המוריה אלא על בית אל אמר כן שהרי אברהם נתפלל שם ובנה בו מזבח כדכתיב בפרשת לך לך ויט אהלו בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח. אמרו רבותינו אלמלא לא התפלל אברהם אבינו בין בית אל ובין העי לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט. ומה שנקרא שם המקום בית אל על העתיד נקרא שהרי לוז שם העיר לראשונה ויצחק כמו כן נתפלל על אותו מזבח שבנה שם אברהם אבינו ואעפ״י שאין בידינו כתב וראייה על זה, יש לנו לומר כי בודאי על אותו מזבח נתפלל יצחק כמה ימים ושנים. אבל יעקב לא היה שם ולא נתפלל לשם מקודם לכן, ועל זה אמר אפשר עברתי על מקום שעברו אבותי ולא התפללתי שם יהב דעתיה למיהדר מחרן שהיה עומד שם ללכת עד בית אל להתפלל שם, מיד קפצה לו הארץ ר״ל העיר שכבר היה שמה לוז, ובאה נגדו עד חרן. אמר הקב״ה אין תפלת הצדיק נשמעת אלא בבית הכנסת או בבית המדרש מיד נעקר גם הר המוריה ובא עד חרן. בתר דצלי ובעא למיזל אמר הקב״ה צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה מיד שקעה לו החמה שנאמר כי בא השמש וישכב במקום ההוא ויחלם והנה סולם מוצב ארצה וגו'2אין זה כי אם בית אלקים פי׳ המקום הזה אני מכיר כי התפללתי בו כמה פעמים וידעתי כי הר המוריה בא לכאן ואחרי שמקום המקדש בא לכאן אקרא אני לעיר בית אל בזכות בית המקדש שבא לתוכה, כדכתיב ויקרא למקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר, והר המוריה חזר למקומו, אך האבן אשר שם מראשותיו שהיתה מהר המוריה נשארה שם בלוז להיות לאות ולעדות ששם קפץ הר המוריה וגם לוז חזר למקומו ויעקב והאבן עמו כדכתיב ויקח את האבן וגו׳ ומשם עמד יעקב בבקר ממשכבו ללכת חרנה, ואין לומר שבחרן עמד יעקב ממשכבו שהרי כתיב בסמוך וילך ארצה בני קדם. וכתיב בתריה ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו, ובשובו מבית לבן בנה עליה מזבח כדכתיב בפרשת וישלח ויבא יעקב לוזה הוא בית אל, ויבן שם מזבח ויקרא למקום ויצב יעקב מצבה מצבת אבן ויסך עליה נסך ויקרא שם המקום בית אל.3וזה שער השמים פרש״י מקדש של מעלה מכוון כנגד מקדש של מטה הרי הוא קפץ נגד יעקב כדאמר לעיל לכך צריך לומר שגם מקדש של מעלה קפץ כנגדו.
